קיימים מצבים שבהם העסק המושכר נועד לשימושים נוספים פרט למגורים.
במצבים כאלה קיימת חשיבות מרובה להבהרת מהות השכירות בהסכם השכירות.
בפסק דין שניתן בדצמבר 2025 נקבע תקדים משפטי חשוב בנוגע לגבולות השימוש בנכס שכור.
לא כל אישור להחזקת כלבים פירושו היתר להפעלת פנסיון
בהליך שהתברר במסגרת ת"א 71100-01-25 מרמילשטיין נ' אלקיים (פורסם בנבו, 20.12.2025) נדון מקרה שבו בעל הנכס התיר לשוכרים להחזיק בנכס כלבים.
המקרה עסק בבני זוג ששכרו בית פרטי והפכו אותו לפנסיון לכלבים ללא אישור מפורש, תוך הסתמכות על היתר כללי שניתן להם להחזקת כלבים ולהפעלת מספרה בנכס.
פרטי המקרה
בני הזוג שכרו בית פרטי וקיבלו מבעל הנכס אישור להחזיק בו כלבים ואף להפעיל מספרת כלבים.
עם זאת, במקום להסתפק בפעילות מצומצמת זו, הם הפעילו במקום פנסיון מלא לכלבים – פעילות עסקית שכרוכה ברעש מתמשך, תנועה גבוהה של לקוחות, ושהייה של מספר כלבים בו זמנית.
השכנים התלוננו על הרעש יצר הפנסיון, ותנועת האנשים הגדולה.
המשכיר, לאחר שהתמודד עם תלונות שכנים ועם המצב שנוצר, הגיש נגד השוכרים תביעת פינוי שהתקבלה, ולאחריה פינו השוכרים את הנכס.
בני הזוג השוכרים, הגישו תביעה לפיצויים כנגד המשכיר בטענה כי המשכיר הפר את הסכם השכירות ועל כן הם זכאים לפיצוי.
קביעות בית המשפט
השופט דחה את תביעת השוכרים באופן באופן מוחלט.
בפסק הדין הודגש כי קיים הבדל מהותי בין אישור להחזקת כלבים פרטיים או אף להפעלת מספרה ביתית קטנה, לבין ניהול פנסיון מסחרי לכלבים.
בית המשפט קבע כי ניהול פנסיון לכלבים בתוך בית פרטי הממוקם בשכנות קרובה לבתי מגורים נוספים "הוא דבר משמעותי שצפוי לעורר תלונות של שכנים".
פעילות מסוג זה כוללת רעש מתמשך, ריחות, תנועת לקוחות תכופה, והפרעה לשכנים – כל אלה הופכים אותו לשימוש חריג ומשמעותי בנכס, שמן הראוי היה לקבל אישור ספציפי לשימוש זה מבעל הנכס.
המסר המרכזי שעולה מפסק הדין הוא ברור: פעילות עסקית חריגה מחייבת אישור מפורש ומפורט בחוזה השכירות.
אין די באישור כללי או באישור לפעילות קטנה יותר כדי להסיק ממנו היתר לפעילות נרחבת יותר.
האחריות על השוכר
בפסק הדין הודגש כי האחריות להבטיח היתר מתאים לשימוש עסקי חריג מסוג זה מוטלת על השוכרים עצמם. השוכרים לא יכולים להסתמך על אישור כללי שניתן להם ולפרש אותו באופן רחב ככל העולה על רוחם.
המשמעות המעשית היא שאם שוכר מעוניין להפעיל עסק בנכס השכור, ובמיוחד עסק שעלול להפריע לסביבה או לשכנים, עליו לדאוג לכך שהדבר יאושר במפורש ובכתב בחוזה השכירות.
פרשנות רחבה של סעיף כללי בחוזה לא תועיל לשוכר במקרה של סכסוך.
לקחים למשכירים ולשוכרים
קיימת חשיבות מרובה לנסח את הסכם השכירות באופן מפורט וברור, תוך ציון מדויק של השימושים המותרים בנכס. אם קיימת הסכמה לפעילות עסקית כלשהי, יש לפרט אותה במדויק, לרבות סוג הפעילות, היקפה, שעות הפעילות ועוד.
מצידם של השוכרים, אין להניח שאישור חלקי או כללי מקנה היתר לכל פעילות דומה או נרחבת יותר.
כל שימוש חריג בנכס, ובמיוחד פעילות עסקית שעלולה להפריע לסביבה, מחייבת תיאום מראש ואישור מפורש בכתב. המחיר של אי-הבנה או של הנחה שגויה עלול להיות פינוי מהנכס.
סיכום
פסק הדין מחזק את העיקרון לפיו חוזה שכירות הוא מסמך משפטי מחייב שיש לפרש אותו על פי לשונו המדויקת. שימוש בנכס למטרה עסקית או חריגה אחרת מייעוד המגורים הרגיל מחייב אישור מפורש, ברור ומפורט בחוזה.
הפסיקה מזכירה לנו כי בעולם המשפטי, הנחות ופרשנויות אינן תחליף להסכמה כתובה וברורה.
